תהליך הייצור של הסבון הטבעי המוצק שלנו
ערבול
בתזמון מדויק, משלבים את השמנים עם הסודה, ומערבלים תוך שימת לב מרבית בכל רגע. בשלב הזה הבסיסיות החזקה של הסודה שוברת את המבנה הפנימי של השמנים.
התנועה המהירה של הערבול בונה את המולקולות במבנה חדש, שיהפוך לאחר כמה שעות של התייצבות לסבון מוצק. תהליך הסיבון הזה הוא אחד מפלאי הבריאה ואנחנו נהנים לראות אותו מתרחש מול עינינו שוב ושוב.
החומרים השונים כל כך הופכים כמעט מיד לעיסה אחידה, שדומה במראה ומרקם לקרם סמיך ומפתה. במילים אחרות – סיר ענק של "דני" וניל. בשלב הזה אנחנו מוסיפים את התיבול המתאים לכל סבון – שמנים אתריים ותוספות כגון פרחי לבנדר, ספירולינה, בוץ ים המלח או שיבולת שועל אורגנית ודבש, למשל.
היציקה
כאשר תרכובת הסבון הטבעי מסמיכה מעט יותר, אנחנו מעברים אותה לאט-לאט לתבניות העץ שיוצרו במיוחד עבורנו, שם הסבון היקר עומד לבלות את הימים הקרובים ברגיעה שתאפשר לו להתגבש ולסיים את עיקר תהליך הסיבון.
החיתוך
לאחר כמה ימי מנוחה בסביבה מעודדת סיבון, אנחנו
שולפים את הסבון מהתבנית. בשלב הזה הוא נראה כמו מטיל זהב ממש (חוץ מהצבע והברק המטאלי).
לפעמים, כשנחה עלינו רוח שטות, אנחנו מסדרים אותם כמו אוצר, ומדמיינים שתמו טרדות הפרנסה. אולי משם נבעה כת האלכימיה בימי הראשונים.
בין כך ובין כך, כל מטיל עובר בין ידינו ביראת הכבוד הראויה. כעת מגיע השלב בו אנחנו פורסים את המטיל לפרוסות באמצעות מכשיר חיתוך מיוחד, וכך יוצא בקפידה מבין ידינו סבון אחר סבון.
היישון
כמו כל הדברים הטובים בחיים (יין, בשר, נישואין), גם סבון צריך את הסביבה הנכונה להתיישן. הסבון הטבעי שלנו מסודר בקפידה על מדפי עץ אורן שם הוא ישלים את תהליך הסיבון במלואו. כמו כן, חשוב שכל סבון יתקשה ויתייבש בדיוק במידה הנכונה בלי לספוג ריחות לוואי בתהליך.
האריזה
כל סבון שלנו נארז באהבה רבה בעבודת יד שלנו, בנייר עטיפה שעשוי מנייר אקולוגי שאינו מולבן
וממוחזר מקליפות תפוזים. 
היכן שניתן, אנחנו משתדלים להשתמש בחומרים ממוחזרים (קרטונים נקיים, שקי נייר חום עבה לאריזה, נייר עיתון מהמחזור למילוי חבילות, וכ"ו) בתהליך המשלוח של הסבון הטבעי שלנו.
תהליך ההכנה של סבון טבעי מעבודת יד דומה מאוד להכנת מוס או קרם פטייסייר (ונועם יודע, כי הוא עבד בתור טבח גורמה במשך שנים).
אז איך בדיוק אנחנו מייצרים את הסבון הטבעי שלנו?
הנוסחא
כמו מתכון לקינוח מורכב, גם איכות הסבון תלויה בדיוק מרבי בנוסחא. עודף שמן יגרום לסבון להשאיר שכבת שומן לא מעובד על העור, סבון שמרגיש יותר מלכלך ממנקה.
חוסר שמן יגרום לסבון בסיסי מדי (בניגוד לסבון המתאים לחומציות הקלה שמאפיינת את העור), מה שיגרום ליובש לא נעים.
כמו כן, חשוב לאזן נכון את כמות השמנים האתריים, שהם חומרים מרוכזים במיוחד, ואת הרכב השמנים המדויק.
לכל שמן תכונות מיוחדות, רפואיות ופיסיקליות. שמן קוקוס מקציף יפה ועוזר לעמידות של הסבון, אך מאידך כאשר הנוסחא עשירה מדי בשמן קוקוס הסבון הטבעי עלול לייבש את העור.
שמני הזית והדקל מעשירים מאוד את העור ובעלי תכונות רפואיות, אך אינם מקציפים ונמסים מהר. לכן, האיזון המדויק חיוני לנוסחא המקצועית לייצור סבון טבעי בעבודת יד ברמה הגבוהה ביותר.
התהליך
השקילה
לשמחתנו, הפעולה הראשונה היא הפחות נעימה מכולם, משם זה רק משתפר. השלב הראשון הוא לשקול ולהמיס את הבסיס (הסודה הקאוסטית – ראו פירוט נוסף על הסודה קאוסטית) במים.
לאחר מכן, אנחנו שוקלים בעדינות ובזהירות את הרכב השמנים, כמות קטנה המתאימה לעבודת יד בכל מחזור.
החימום
מביאים בהדרגה את השמנים המוצקים (קוקוס, דקל, חמאת קקאו, חמאת שיאה, וכו') לחום המינימלי בו הם נמסים. נותנים להם להתקרר קצת, ואז מוסיפים את שמן הזית, בחום נמוך של כ-30 מעלות. במקביל, מביאים את תמיסת הסודה לטמפרטורה דומה.