דף הבית Home Soap Making Guide 1

המדריך (השלם) להכנת סבון טבעי בבית

הקדמה או: מה הקשר בין סבון טבעי, קרם ברולה, ושני טון לבנדר

סבון קרם ברולה?

לא לגמרי ברור מהו, אבל זו עובדה שקיים קשר נסתר בין סבון טבעי איכותי ואוכל טוב. כמו קרם ברולה חם במסעדת יוקרה, סבון איכות מפנק יודע לעורר את החושים בתחושות מענגות – קרמיות עשירה ומזינה, ניחוחות מפקחי לב ומקפיצי חושים, ומעבר לכל הנאה גדולה שמגיעים לכפית או למקלחת הראשונה. לכן, זה לא מפתיע שהתחושה כשעומדים מול מבחר מפתה של סבונים טבעיים איכותיים ומול ויטרינה של קונדיטוריה מוקפדת ומוצלחת היא כמעט זהה. פשוט עומדים נפעמים ואי אפשר להחליט עם מה להתחיל. רוצים לטעום ממש יותר מהכול, וממש לא פשוט להחליט על מה אפשר לוותר, כי, מה לעשות, לרוקן את החנות אי אפשר…

הכנת סבון טבעי בבית -פרויקט בסדר גודל קינוחי

אם נמשיך לזרום עם קו המחשבה הזה, אז לא מפליא שתהליך הכנת סבון טבעי בבית דומה מאוד להחלטה, מהסוג שקופצות על רובינו מידי פעם, להשתגע וללכת על "פרוייקט" קינוחי יוצא דופן מאחד מספרי הבישול הנוצצים שבדרך כלל בעיקר מפארים את המדף. יום אחד מיוחד, פשוט מחליטים ללכת עם הלב, נגד כל ההיגיון והשכל הישר, ולהכין את ה-"מרקיז" ארבע סוגי שוקולד עם קרם אגוזי לוז ואגסים ביין קינוח לבן שכבר שנה קורץ לכל המשפחה מהתמונה הזו שפרוסה על שתי עמודים בשער הקינוחים. זה אותו סיפור בדיוק עם הכנת סבון בבית. המדריך הזה נכתב על מנת ללוות, ללמד ולעודד אתכם משלב החלום ועד ההתפעלות מהסבון הטבעי המוכן.

הכנת סבון טבעי איכותי בבית דורשת אותו סוג החלטה: ללכת על פרוייקט מהנה שסופו סבון מיוחד ומהנה, שתפור בדיוק לחלום האישי שלכם. וזה, אגב, היתרון הגדול של הכנת סבון טבעי בעצמכם. בבית יש לכם את חופש היצירתי מוחלט להכין את הסבון שתמיד חלמתם עליו, בלי שום פשרות, כמו גם את הוודאות שבאמת רק החומרים המשובחים ומוצלחים ביותר נכנסו לסיר. למעשה, אם תרצו להשקיע בחומרי הגלם, תוכלו ליצור סבון טוב יותר מרוב מה שאפשר לקנות היום בשוק, כי הרבה יצרנים של סבון טבעי משלבים גם חומרי גלם זולים יותר בנוסחא משיקולים כלכליים (חומרי גלם יקרים = סבון יקר = שוק יוקרה קטן). לכן, איכות הסבון תהיה לחלוטין תחת שליטתכם, ומדריך הזה נשתדל לתת לכם את כל הידע לבחור את החומרים המתאימים ביותר עבורכם.

חלק ב' – תהליך הכנת סבון טבעי:

מבט העל נחסוך מכם את ההקדמה האינצקלופדית על שלבי התפתחות הסבון והשימוש בו בהיסטוריה האנושית – אתם מוזמנים לגשת לגוגל להעשרה נוספת בזמנכם הפנוי.

סיבון (sapofinication): הבסיס לסבון טבעי

סיבון (sapofinication) הוא תהליך טבעי, די פלאי, שקורה כאשר משלבים שלושה מרכיבים יסודיים: א. שומן, ב. בסיס (הכוונה לחומר בסיסי, בניגוד לחומצה, שיש לו PH גבוה), ג. ותנועה פיזית של ערבוב וערבול. בתנאים לא מסובכים, שבהם סביר שתשלטו מתוך שינה בסוף המדריך הזה, כאשר מערבבים את השומן עם הבסיס ומערבלים, נוצרת מסה של סבון טבעי במרקם של "מעדן חלב" או פודינג חם, שאותה יוצקים לתוך תבנית להתקרר ולהתייצב. לאחר כמה שבועות התהליך הכימי של החיבור בין השומן לבסיס מסתיים לגמרי, ומה שיש לכם בידיים זה סבון נפלא מוכן לשימוש. כמובן שיש עוד הרבה להסביר, אבל זו התמונה הכללית.

למי אתם קוראים שומן?!

לשמחתנו הרבה, מאחורי המושג המאיים "שומן" מסתתרת קבוצה מופלאה ורחבה של חומרי גלם מפתים, שלפחות אצל טבחים וחובבי סבון מעוררת תחושות של צפייה והתרגשות. בין החברים הבולטים בחבורה אפשר למצוא למשל – שמן זית, שמן שקדים מתוקים, חמאה שיאה, שמן נבט חיטה, שמן קוקוס, שמן אבוקדו, שמן קוקויי, שמן חוחובה. הרשימה מתרחבת למאות סוגי שמנים, שלכל אחד תכונות טבעיות ייחודיות ומופלאות שבתוצאה סופית משפעילות על הסבון שנעשה מהם ותורמות למגוון עצום של סבונים טבעיים שניתן נייצר עם תכונות הקצפה, הזנה וטיפוח שונות ומיוחדות.

חלק ג' – איך מבשמים סבונים טבעיים ומה ההתלהבות משמנים אתריים?

הכול הולך אחרי האף

חוץ מהתכונות הפיזיות של הסבון הטבעי (הזנה, הקצפה, טיפוח, ניקיון), כמובן שגם הריח מהווה תכונה בעלת חשיבות עליונה. זה נושא קצת רגיש בתעשיית הסבון הטבעי, משום שחומרי הריח הטבעיים המשובחים ביותר, שמניים אתריים טהורים, עולים המון-המון כסף. לשם הדגמה, מחירים של מעל 700 ₪ לליטר מאפיינים הרבה מאוד מהשמנים האתריים שנחוצים לייצור סבון טבעי, ויש גם כמה שמנים אתריים שעולים כפול ויותר. לכן, חיתוך פינות וקיצורי דרך נפוצים מאוד בתחום חומרי הריח בסבון. אגב, כל היצרנים של סבון תעשייתי פשוט מפגיזים בחומרי ריח סינטטי חזקים וזולים וגומרים את כל העניין בנוק אוט לכיס, וגם לאף ולבריאות.

שני טון לבנדר בבקבוק שמן אתרי קטן

בכל מקרה, מאחר שאנחנו מתכוונים ליצור סבון מעולה, אנחנו מתמקדים בשמניים האתריים. שמן אתרי הוא בעצם מיצוי טבעי של שמנים הנמצאים בתוך צמחים, שהם מקור הריחות המופלאים שיש לצמחים השונים. כידוע, נדרשים כמויות עתק של צמחים להפקת מעט מאוד שמן אתרי, שזו הסיבה למחירים האסטרנומיים. עוד אחת ממתנות הבורא היא המגוון העצום של אלפי הצמחיים הריחניים שקיימים בטבע, ומהם ניתן להפיק שמנים אתריים. לכל צמח יש כמובן את הריח שלו, הנעים והמושך בפני עצמו (או שלא, תלוי כמובן בטעם האישי). בנוסף, ולא פחות חשוב – לכל שמן אתרי טבעי יש תכונות ריפוי ומניעה של מחלות נפוצות ואפילו של מחלות מאוד רציניות, כמו גם השפעה עוצמתית להפליא על מצב הרוח והרגש. לא נוכל להיכנס לפירוט עשרות השמנים השימושיים והנפוצים במסגרת המדריך הזה (אבל יש מידע בחלק חומרי הגלם של המדריך – בפיתוח), אך בשביל זה יש תחום שלם שנקרא ארומתרפיה, שוב, שאלו את גוגל.

סיכום ביניים קצר

השורה התחתונה היא שאיכות הסבון הטבעי שלכם תהיה מושפעת בעיקר מהרכב ואיכות השמנים הצמחיים שתבחרו, כמו גם מסוג השמנים האתריים שתחליטו לבשם את הסבון בהם. כמובן, שתהליך נכון הוא מרכיב קריטי פה, כי בעיות בטכניקה יובילו לרוב לכישלון מוחלט להגיע בסופו של דבר למשהו שדומה לסבון, או לסבון ירוד ואפילו מזיק (עודף בסיס שעלול להישאר בסבון). סיכום של הסיכום: המשיכו לקרוא כדי ללמוד איך עושים את זה כמו שצריך!

זהו סיימנו את ההקדמה – ממשיכים להיכרות עם המושגים הבסיסיים בהכנת סבון טבעי בבית, הכלים הדרושים, חומרי הגלם ולהכנה ממש.

כמו בכל תחום, גם בהכנת סבון יש ידע כללי בסיסי שמאוד עוזר לדעת לפני ששמים את הכפפות ומתחילים לעבוד. כתבנו את החלק הזה מתוך ההבנה שקצת רקע יכול להפיג הרבה מהערפל שסביב תהליך ההכנה של הסבונים הטבעיים.

סיבון:

אני לא יודע אם זה רק הדמיון האישי שלי, אבל אני מאמין שגילו לאבותינו את נפלאות הסבון ב"על האש" רגיל לגמרי. אולי מה שקרה זה שנשאר שומן בסיר, ולקחו אפר מדורה כדי לשפשף ולנקות אותו. הסיר היה עוד חמים ופתאום הם גילו שהעסק מקציף ומנקה. אלה בדיוק הדרישות להתרחשות הפלאית של תהליך הסיבון: שומן או שמן ("על האש"), בסיס (אפר מדורה), חמימות ותנועה.

מה שאנחנו עושים בהכנת סבון זה לחבר בסיס ושומן שיוצרים יחד תגובה, שמוגברת מאוד ע"י שימוש בחום ותנועה. הבסיס מפרק את המבנה המולקולארי של השמן ומאפשר לו להתגבש מחדש בתור סבון. השמן מנטרל את הבסיס. התוצאה היא נוזל סמיך שמתקשה לאורך כמה שעות, והופך לסבון.

בסיסיות/חומציות

מאחר ואנו צריכים להשתמש בבסיס חזק כדי להכין סבון טבעי, חשוב מאוד לדעת לשלוט בדיוק על מידת הבסיסיות או השומניות בסבון הסופי, כי טעויות במתכון או במדידה יכולות לגרום לבעיות משמעותיות.

אם הסבון בסיסי מדי, המשמעות היא שהבסיס "סיבן" את כל השמן במתכון ועוד נשארה כמות של בסיס "חופשי". סבון כזה עלול לייבש, לגרות את העור, ואפילו לצרוב. אם היה חסר בסיס, אז יישאר שמן לא מסובן בסבון, שזה דבר רצוי, אבל במידה. ראו פירוט בסעיף הבא.

סופרפאטינג

סופרפאטינג (superfatting) הוא מושג שאול מיצרני הסבון האמריקאים, שקשור לנוהג הנפוץ לעצב את המתכונים בכוונה כך שיישאר עודף שמן בסבון. השמן הלא מסובן נשאר בצורתו הטבעית, וכך תכונות ההזנה, הטיפוח והריפוי הטבעיות של השמנים פועלות במלוא העוצמה. מצד שני, אם העודף גדול מידי, הסבון מרגיש שומני, והשמנים הטבעיים נוטים להחמיץ ולהתקלקל. טווח תוספת השמן המקובל לרוב הוא 5-10 אחוז.

עמידות:

תכונת העמידות בסבון היא דרישה בסיסית. סבון עמיד לא נמס מהר בסביבה לחה ולכן יש לו אורך חיים מספק. אני מניח שכולנו נתקלנו בסבון שהופך עם הזמן לגוש חצי-מוצק ודי דוחה. רוב היצרנים משתמשים בשמן דקל למטרה הזו, משום שהוא יוצר סבון חלק ועמיד מאוד, שאינו נמס מהר מדי.

עושר והזנה:

בסופו של דבר, זה מה שאנחנו רוצים מהסבון הטבעי שאנחנו יוצרים – שייתן לנו עור נעים, רך, בריא ושמח. יש מגוון גדול להפליא של שמנים טבעיים בעלי תכונות הזנה וטיפוח מופלאות. אחד הדברים המרתקים ביותר בהכנת סבון הוא ללמוד על כולם! יש כל כך הרבה שמנים אקזוטיים ומרתקים שפשוט קשה להחליט מאיזה להכין סבון קודם. בין שמני ההזנה המקובלים והנפוצים בסבון הם שמן זית, שמן שקדים, שמן חוחובה, שמן קיק.

הקצפה:

זה לא קשור למידת הניקיון האמיתית, אבל בשביל שסבון ירגיש שהוא מנקה, הוא חייב להקציף טוב. תנסו פעם להשתמש בסבון שמרגיש כמו משחה שלא מקציפה ותראו שהחוויה לא יוצרת את הסיפוק הרצוי.

בדיוק לצורך כך נברא עץ הקוקוס, והשמן המופק ממנו הוא חומר הקצפה (וניקוי) מעולה בסבון. זה מה שגורם לשמן קוקוס להיות מרכיב חובה בהרבה מאוד סבונים טבעיים. החסרונות שלו הם שהוא מייבש מעט את העור והוא מסיס במים, ולכן חשוב מאוד לא להגזים עם הכמויות שלו במתכון ולאזן אותו עם שמנים מזינים ועמידים.

טרייס

טרייס (Trace) הוא מושג באנגלית שמתאר את השלב בהכנת הסבון כאשר הסבון מוכן למזיגה לתבניות. בתהליך הכנת הסבון מערבבים את השמנים עם הבסיס ואז מערבלים את הכול. בהתחלה זה מרגיש כמו מרק שמנת מיימי, אך ככל שהתהליך מתקדם, העיסה מסמיכה, ומתחילה לנטות לכיוון מעדן חלב סמיך.

כשהעיסה מגיעה למרקם שנראה סמיך, לקחים מעט ממנה עם כפית ומזלפים ממנה טיפה חזרה על העיסה. עם הטיפה עומדת מעל פני השטח כמה שניות ואז מאבדת גובה, הגעתם לטרייס והגיע הזמן למזוג את הסבון לתבניות. אם הטיפה צוללת ישר פנימה, דרוש עוד ערבול. מאידך, אם היא יוצרת גבעה קבועה, כדי למהר מאוד להעביר את הסבון לתבנית כי הוא עומד להתקשות לכם בסיר.

יישון

לאחר שהסבון נמזג לתבניות, הוא מתקשה לאורך כמה שעות. למחרת הוא כבר קשה במידה סבירה, אבל אסור עדיין להשתמש בו. התהליך הכימי של התרכבות השמן והבסיס עוד לא הסתיים במלואו, ועוד יכול להיות בסיס "חופשי" וצורב בסבון. לכן חשוב ליישן את הסבון לפחות שלושה שבועות לפני השימוש הראשון.

חלק ב' – תהליך ההכנה של סבון טבעי בבית, היכרות כללית

הכנת סבון טבעי בבית – איך עושים את זה?

כדי לפשט את הדברים, נתחיל מתיאור כללי של התהליך, ונפרט באופן כללי שלב אחר שלב איך מכינים סבון טבעי. זה ישמש לנו כעין מפת דרכים. אחר כך נצלול לתוך הבנה מעשית של הכנת סבון טבעי בבית, ונלמד, שלב אחר שלב, באופן מפורט וגדוש טיפים חשובים על הכנת סבון בבית (או שככה לפחות נדמה לנו). בסוף התהליך, כבר תדעו מה צריך לקרות כדי להכין סבון טבעי מעולה, מה החומרים הדרושים, מה הציוד הדרוש, ומה השלב ההכנה השונים – מאוסף חומרי גלם לסבון טבעי נפלא מוכן לשימוש.

הכנת סבון טבעי מעולה בראשי פרקים

תהליך הכנה של סבון טבעי, אחרי שמתנסים בו כמה פעמים הוא בעצם פשוט מאוד, ובהמשך לתיאוריית הקשר בין סבון לאוכל טוב שהזכרנו במבוא, דומה מאוד להכנה של פודינג.

    1. אוספים את חומרי הגלם השונים – שמנים צמחיים, תוספות (כגון עלי פרחים או בוץ ים המלח), סודה קאוסטית, שמנים אתריים – ושוקלים אותם לפי המתכון.
    2. ממיסים את השמנים הצמחיים בסיר גדול.
    3. מערבבים את הבסיס (סודה) עם כמות מדודה של מים, התערובת מתחממת מעצמה.
    4. מביאים את השמנים ואת מי הסודה לחום שווה, ואז מוסיפים את הסודה לסיר השמן.
    5. בעזרת בלנדר יד, מערבלים את התערובת עד שהיא מתחילה להסמיך למרקם של מעדן חלב דליל או פודינג נוזלי חם.
    6. מוסיפים ברגע האחרון את השמנים האתריים והתוספות, אם יש.
    7. יוצקים לתוך תבניות.
    8. ממתינים שלושה-ארבעה ימים, ומוציאים את הסבון שכבר התקשה היטב מהתבנית.
    9. במידה וצריך, חותכים לגודל ולצורה הרצויים.
    10. מיישנים במשך שלושה שבועות להשלמת התהליך הכימי במלואו.

זה לא נורא כמו שזה נשמע!

האמת, זה נראה כמו פרויקט מפחיד, והתהליך באמת לוקח זמן. מצד שני, שימו לב שכל שלב מצד עצמו הוא פשוט מאוד, ושזמן העבודה בפועל הוא מועט והעבודה קלה ונעימה. מצד שלישי, ההמתנה, ההמתנה הקשה עד שהסבון כבר מוכן. מה לעשות, קצת סבל מוסיף הרבה לתענוג!

חלק ג' – הכלים הנדרשים להכנת סבון טבעי בבית

לבשל סבון

למרבה המזל, כפי שציינו קודם, הכנת סבון היא תהליך שדומה מאוד לבישול, ולכן הכלים הנדרשים גם מצויים ברוב המטבחים. הנה מה שתצטרכו.

מערבל מוט/יד/סטיק בלנדר

למי שלא מכיר את השם, מדובר בכלי קטן שמורכב ממנוע ומוט שבתחתיתו להב שמוכנס לתוך הדבר שמערבלים.

זה כלי יקר מפז בהכנת סבון. בעזרתו תהליך הערבול הופך למהיר, נקי ופשוט. אפשרויות אחרות

בלנדר – עובד יפה ומהר, אבל מלכלך מאוד את המטבח ואפשר לעשות רק כמויות קטנות כל פעם. מיקסר – מלכלך, כמויות קטנות ולוקח המון זמן לטרייס (יכול להגיע לחצי שעה). ידני – מלכלך, דורש ערבוב נמרץ ומתמיד במשך כחצי שעה ויותר. לא הכי פרקטי.

משקל מטבח דיגיטלי

חשוב מאוד לשקול את הכמויות במתכון בצורה מדויקת, בייחוד את הסודה הקאוסטית. לצורך העניין חייבים משקל מטבח בדיוק של לפחות 10גר'.

מדחום

יש למדוד את הטמפרטורות של תערובת השמנים ושל תמיסת הסודה (ראו: חלק ד' – תהליך הכנת סבון באופן כללי) לפני שמאחדים אותם ומתחילים לערבל. לצורך כך צריך מדחום שמגיע לטמפרטורות של 50 מעלות לפחות. בשעת הדחק אפשר לנסות פשוט להרגיש עם היד את הדופן של הכלי עם השמן והכלי עם הסודה כדי לבדוק אם הם פחות או יותר שווים, אבל התוצאות לא לגמרי אמינות.

תבניות

הרבה דברים יכולים להיות תבניות לסבון. בתור תבניות מאולתרות אנחנו ממליצים על תבניות חד פעמיות לאפייה מנייר (לא אלומיניום!) או תבניות סיליקון. צריך לשים לב לשתי דברים עיקריים: א. שהן לא יהיו עשויות מחומר שנהרס במגע עם סבון לא "בשל" (קאוסטי). מדובר בעיקר באלומיניום, שיוצר תגובה עם הסבון ותבניות מנייר פשוט שנרטב ונדבק לסבון או מתפרק לפני שהסבון מתקשה. ב. שיהיה אפשר לחלץ משם את הסבון לאחר שהוא יתקשה. לכן תבנית שניתן לקרוע או לפרק אידיאלית. כמו כן, תבנית גמישה כמו תבנית סיליקון עובדת יפה. בכל מקרה, התבנית לסבון צריכה להיות עשויה מחומר חלק לחלוטין.

סיר נירוסטה

יש צורך בסיר נירוסטה (לא אלומיניום) שיכיל את כל המרכיבים ברווח. צריך לקחת שולי בטחון בסיר כדי שלא יותזו נתזים של סבון קאוסטי בזמן הערבול וגם לקחת בחשבון שהסבון קצת "גדל" בזמן הערבול, כי הוא קולט אוויר, אבל לא בצורה דרמטית.

כמה מילים לפני שרצים לסירים

במתכון שנתאר פה נייצר ביחד 2.5 קילו סבון, שהם 20-25 חתיכות סבון כמו שקונים בחנות טבע.

אפשר להכפיל או לחלק את המתכון, אבל רצוי לא להכין פחות מחצי המתכון הזה, כי צריך מסה גדולה מספיק של חומר כדי שהכול יעבוד כמו שצריך.

למען הבהירות והזרימה, במתכון הזה ההוראות יהיו תמציתיות, ואנחנו מניחים שקראתם את כל החלקים הקודמים.

לכן, מאוד מומלץ לקרוא את כל ההקדמות על הכנת הסבון, המושגים, הכלים הדרושים להכנת סבון וכו' לפני שניגשים לעבודה. ואם קורה שמשהו במתכון לא ברור, חזרו אחורה לחלק המתאים.

הכלים הדרושים

סיר נירוסטה, 3.5-6 ליטר (לא אלומיניום – הוא ייהרס ויהרוס!)

עוד סיר נירוסטה, 2-4 ליטר (לא אלומיניום – הוא ייהרס ויהרוס!)

בלנדר יד/ בלנדר/ מיקסר

משקל דיגיטלי ביתי

מדחום (רצוי)

מרית פלסטיק (לא גומי)

כף גדולה מנירוסטה (כף הגשה) – רצוי

תבנית או תבניות שיכילו 2.5 ליטר

כפפות רב פעמיות רציניות וארוכות

משקפי מגן מהתזות

ניילון נצמד

שמיכה ישנה

החומרים הדרושים

שמנים

1 קילו – 1000 גר', שמן זית (זה יותר מאחד ליטר!) 370 גר' שמן קוקוס 370 גר' שמן דקל

תמיסת סודה

240 גר' סודה קאוסטית (להשיג בחנות חומרי בניין) 520 גר' מים, רצוי מאוד מינרלים/מזוקקים

שמנים אתריים (* ראו הערה)

30 מל' לבנדר 5 מל' עשב לימון

* המתכון הזה מעולה להרבה שילובים של ריחות. ניתן לבחור שילובים שונים של ניחוחות בהתאם להעדפתכם ולמה שיש לכם בבית.

עשו זאת בחוכמה, ושלבו ריחות מתאימים. אלה אם כן השמן האתרי שאתם משתמשים בו הוא של צמח עם ריח חלש או חזק מאוד, השתמשו בכמות שציינו. אפשר להגדיל ולהקטין את הכמויות בעד %30 לפי המצב.

לטובת מי שחדש בתחום, הרכבנו ערכה מיוחדת להכנה של סבון בבית.

בערכה תמצאו את כל החומרים של המתכון, שקולים בדיוק, ומוכנים להתחלת העבודה.

לא פחות חשוב, הכנה ראשונה של סבון טבעי דורשת המון התרוצצות להשיג מרכיבים שלא תמיד אפשר להשיג במחירים סבירים – הערכה חוסכת המון כסף וטרחה.

הביצוע

      1. שמים את המים המזוקקים בסיר הקטן. לובשים את הכפפות ומשקפי המגן, ובזרם איטי וזהיר, תוך כדי ערבוב מתמיד עם כף הנירוסטה, שופכים את הסודה קאוסטית. המים מתחממים מאוד. שימו לב להרחיק את פנים מהסיר בשלב הזה, כי האדים לא נעימים.
      2. אחרי שמוסיפים את כל הסודה, נותנים עוד כמה ערבובים זהירים, ומניחים בצד להתקרר. התמיסה מאוד מסוכנת ויש לשים אותה במקום שמור מאוד ולהרחיק ילדים מהאזור בכל השלבים האלה.
      3. זהו, נגמר השלב הלא נעים. שמים את שמן הדקל והקוקוס בסיר הגדול וממיסים אותם על אש קטנה. מועכים אותם קצת עם המרית כדי לפרק אותם לגושים קטנים ככל האפשר, אבל אין צורך להשקיע בזה יותר מדי. הרעיון הוא לחמם אותם כמה שפחות, אבל להמיס אותם בשלמות.
      4. ברגע שהכול נמס, מכבים את האש. מוסיפים את שמן הזית לסיר הגדול עם השמנים.
      5. בזמן שהשמן נמס מכינים את התבניות.
      6. מודדים את השמנים האתריים, ושמים אותם בכלי שאפשר למזוג ממנו מהר (לא בקבוקון טפטוף) – תצטרכו להוסיף אותם בבת אחת לסבון.
      7. מחכים שתמיסת הסודה תרד לחום של 38-33 מעלות. לא חייבים לדייק בדיוק, אבל רצוי מאוד לקלוע לתחום הזה. אם אין מדחום, אז מניחים את היד על הצד החיצוני של <הסיר, וזה צריך להרגיש טיפה יותר חמים מחום היד. לא להכניס בשום אופן את האצבע לתוך תמיסת הסודה!
      8. כשתמיסת הסודה בחום הנכון, בודקים את תערובת השמנים, שצריכה להיות גם בחום דומה (38-33 מעלות). אם אחד מהם או שניהם חם מידי, מחכים עוד קצת. אם קר מידי, מחממים טיפה על הגז (החום עולה מהר!) ובודקים שוב.
      9. כשהשמנים והסודה בחום הנכון, שופכים (בזהירות מרבית) את כל הסודה לתוך הסיר הגדול עם השמנים. מתחילים לערבב עם בלנר יד (** הוראות למיקסר/בלנדר בהערה).

    התערובת הופכת מיד משקופה ללבנבנה, ונראית כמו מרק שמנת דליל. מערבלים רצוף, תוך כדי בחישה איטית עם הבלנדר מוט עצמו. לאחר 2-5 דקות התערובת מתחילה להסמיך בהדרגה. זה נראה כמו מרק סמיך יותר, ואחר כך כמו מרקם מוקרם – זה השלב שצריך להתחיל לשים בו לב.

    1. מפסיקים לערבל רגע, ומרימים את הבלנדר מעל הסבון ונותנים לטיפות לטפטף על פני התערובת. א. אם הטיפה שוקעת מיד, צריך לערבל עוד. ב. אם הטיפה עומדת על פני הסבון 2-4 שניות ושוקעת בהדרגה – הגעתם לטרייס- מזל טוב! (אם הטיפה נשארת עומדת על פני הסבון יותר מ-4 שניות, זה כבר הסמיך מדי וחייבים לפעול מהר ולמזוג לתבנית.)
    2. כשמגיעים לטרייס, מוסיפים את השמנים האתריים ומערבבים/מערבלים בזריזות עד שהם מתאחדים עם עיסת הסבון. אל תתמהמהו בשלב הזה – כל זה צריך לקרות מהר.
    3. מוזגים את הסבון בזהירות לתבנית. זהירות: הסבון בשלב הזה עדיין לא מוכן, והוא יצרוב מעט אם הוא יבוא במגע עם העור. לא נורא, אבל לא כיף.
    4. מכסים את תבנית המלאה בניילון נצמד.
    5. עוטפים בשמיכה ומניחים להתקשות ולנוח 24 שעות. הסבון עוד מייצר חום פנימי מהתהליך בשעות האלה, וחשוב מאוד לשמור עליו כדי להשלים את התהליך.
    6. מחכים שבוע, מוצאים מהתבניות, וחותכים לפרוסות או חתיכות בצורות מעניינות. מניחים בצורה מאווררת על מדף לייבוש לשבועיים נוספים (סה"כ זמן יישון – לפחות שלושה שבועות).

מזל טוב, יש לכם סבון טבעי מדהים משלכם!

** מערבבים את הכול ומעבירים למיקסר/בלנדר. צריך לתכנן מראש שהכול יכנס בבת אחת, עם 30% מקום לתפיחה. כשתופסים את העניין אפשר לערבב את השמנים והסודה בסיר הגדול, ואז לעשות נגלות בבלנדר – אבל בהתחלה עדיף להתחיל מכמות שנכנסת בפעם אחת למכשיר. השלבים בהמשך דומים לבלנדר יד.

לטובת מי שחדש בתחום, הרכבנו ערכה מיוחדת להכנה של סבון בבית.

בערכה תמצאו את כל החומרים של המתכון, שקולים בדיוק, ומוכנים להתחלת העבודה.

לא פחות חשוב, הכנה ראשונה של סבון טבעי דורשת המון התרוצצות להשיג מרכיבים שלא תמיד אפשר להשיג במחירים סבירים – הערכה חוסכת המון כסף וטרחה.